734 research outputs found
Sort by
Inflation as Redistribution. Creditors, Workers, Policymakers
Full text linkThis paper is part of a dialogue with Blair Fix on how inflation redistributes income between creditors and workers and the way in which monetary policy affects this process. In his 2023 paper, ‘Inflation! The Battle Between Creditors and Workers’, Fix shows, first, that the impact of U.S. inflation on creditor-worker distribution has been historically contingent (favouring workers during some periods and creditors in others); and second, that since the 1970s, Fed policy to combat inflation with higher interest rates boosted the yield of creditors relative to the wage rate of workers. Our own research suggests that these conclusions might be too general. We point out that creditors are not a monolithic class and that different types of creditors are affected differently, and often inversely, by the rate of interest. We illustrate that, contrary to bank depositors, bondholders tend to lose from inflation. And we show that monetary policy, at least in the United States, appears to follow rather than determine market yields. More generally, since most capitalists nowadays are lenders as well as borrowers, and given that ‘dominant capital’ profits from the full spectrum of investment instruments, we wonder if ‘creditors’ is still a useful category for analysing redistribution in general and inflationary redistribution in particular
Environmental Conflict, Capital as Power . . . and a Nice Trip to London
Full text linkFROM THE ARTICLE: In my PhD thesis, which I am currently in the process of writing up, I explore the UK fracking conflict as a means of elucidating its political economic drivers and dynamics. In the process, I hope to also shed light on the political economic drivers of socio-ecological conflict and crises more broadly. To achieve these aims, my research combines a novel theory of capitalism – the capital as power (CasP) approach to political economy – with a unique mix of qualitative and quantitative research methods. While my thesis contributes primarily to debates at the intersection of ecological economics and political ecology, it also aims to extend the frontiers of research on CasP
Follow the Money: The Political Economy of Petrodollar Accumulation and Recycling
Full text linkThis thesis makes two unique contributions to the International Political Economy literature. It presents the first comprehensive, empirical investigation of petrodollar accumulation and recycling spanning the period 1980-2021. It also corrects the misconception that petrodollar recycling in the 1970s and 1980s involved the extension of loans to developing countries using fractional reserve banking and argues that these loans were the extension of created credit. Petrodollars garnered significant academic attention in the 1970s and 1980s when increased oil prices led to large influxes of petrodollars to oil-exporting states and widespread deficits and stagflation in oil-importing states. The recycling of these petrodollars led to increased militarisation in oil-exporting states, as well as increased national debts in oil-importing states which precipitated the developing world’s debt crisis. Between 1999 and 2021, oil prices have hit peaks higher than those reached in the 1970s and this has resulted in a similar transfer of petrodollars. This thesis uses a quantitative and qualitative methodology to explore the key role of petrodollars in the current global political economy, and to illustrate the impact they are likely to have in the future as resources deplete. Over the period 2004-2021, petrodollar accumulation averaged $1.27 trillion annually, with approximately 54.6 percent of this accumulated by the Organisation of Petroleum Exporting Countries. These petrodollars predominantly flow back into the global economy through one of two channels: economic, through increased imports and domestic expenditure; or financial, through foreign investments and the purchase of foreign exchange reserves. These recycling methods will have lasting implications as they impact on which oil-importers’ deficits are financed and which are not, and which businesses/industries are funded and which are not. The significance of petrodollar accumulation and recycling is likely to further increase in the future. While advances are being made in alternative energy, oil’s unique characteristics and its embeddedness in the petrochemical, agriculture, and transportation sectors make it invaluable in a petro-market civilisation which is dependent upon transnational supply chains and large-scale agriculture. This makes it likely that high oil-consumption rates will continue, as will petrodollar accumulation, until we reach depletion.
*** Posted with the author's permission **
Rethinking the Political Economy of Environmental Conflict: Lessons from the UK Fracking Controversy
Full text linkAs governments and corporations have intensified their efforts to locate, extract, and capitalise oil, gas, and various other biophysical materials, the world has simultaneously witnessed a proliferation of social resistance to these efforts. While taking many forms, such resistance, and concomitant ecological distribution conflicts (EDCs), are invariably motivated by a diverse range of objections regarding the unequal distributions of power, harms, and benefits associated with these extractive endeavours. This thesis primarily addresses the EDC literature, an environmental justice activist orientated literature at the intersection of ecological economics and political ecology. Despite offering numerous insights regarding the socio-metabolic drivers of EDCs, this literature often tends towards problematic explanations regarding the role of capitalist power. Thus, while these explanations foreground questions of capitalist power, their core assumptions - especially the analytical distinction between ‘the political’ and ‘the economic’- serve to elide key aspects of capitalist power within this context. Moreover, they also tend to obscure an important counterpart to capitalist power of special relevance to the activists who mobilise for environmental justice within EDCs; namely, capitalist vulnerability. Consequently, this thesis enfolds existing EDC insights within a broader theoretical framework underpinned by the Capital as Power (CasP) approach to political economy. CasP’s overarching contribution is to enable researchers to map how intra-capitalist conflicts unfold through the reorganisation of social ecological relations. Mobilising this framework, and a unique combination of qualitative and quantitative methods in the context of the UK fracking conflict (2010-2020), this thesis aims to explore, understand, and explain capitalist power and vulnerability in fracking conflicts (specifically) and EDCs (generally). Alongside other key findings, the inherent uncertainty surrounding future earnings and the divergent interests of competing capitalist coalitions are identified as key sources of capitalist vulnerability that environmental justice activists can exploit within EDCs. These findings highlight the analytical benefits of a CasP-driven theoretical framework for elucidating capitalist power and vulnerability in fracking conflicts and EDCs, not only for activists and academics, but also for policy makers, businesses, and other advocates for just transformations towards sustainability
דם ונפט במזרח התיכון. סיבוב רווחים נוסף (Blood and Oil in the Orient. Another Round of Profit)
Full text linkשורשי המלחמה בין חמאס לישראל הם רבים ומסועפים. ביניהם, הקונפליקט הארוך בין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין התנועה הציונית, האיבה בין הכנסיות הרבניות לאיסלמיות על נספחיהן, הסכסוך הממושך בין מדינות המזרח התיכון למדינת ישראל, בין התרבות המערבית למזרחית, בין המעצמות השונות הבוחשות באזור – חלקן מעצמות שוקעות כמו ארה"ב ורוסיה, ואחרות קוראות התיגר החדשות כמו סין ואיראן. אבל במלחמה הנוכחית עצמה מדובר בקונפליקט בין שתי קבוצות מיליציות עיקריות: מצד אחד מיליציות הכנסייה הרבנית. אלה הן ארגוני המתנחלים, שהשתלטו על שטחים פלסטיניים בחסות ובמימון מסיבי של כל ממשלות ישראל. הן השליטו בהדרגה את סדר היום התקשורתי שלהן, השתלטו על המפלגות המרכזיות, על תודעת רוב המצביעים בישראל, על החינוך שהפך בשיטתיות לגזעני-לאומני, על תקציבים ציבוריים מרכזיים. הן שיתפו פעולה עם קבוצות ההון הגדולות והעמיקו את אחיזתן בחברה בחסות הניאו-ליברליזם, ובעיקר הן החדירו את אנשיהן לעמדות פיקוד בצבא הישראלי. הן גם מתכננות, אם לא יהיה מוצא אחר, להשתלט סופית על ישראל באמצעות הפיכה מעין צבאית ולהשליט את משטרן, משטר הכנסייה הרבנית. וכך, החברה הישראלית לפותה בגרונה במלכוד הכיבוש ללא מוצא בידי תשלובת מיליציות רבניות של מתנחלים שגרעינן בשטחים הכבושים הפלסטיניים בחסות הממשלים הישראליים ואוליגרכים מקורבים.
מצד שני, בהעדר מוצא מן המלכוד הישראלי, שקעו ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים הישנים, בעיקר הפת"ח והחזית העממית, ועמם "הרשות" הפלסטינית. כישלונה המוחלט של התנועה הלאומית לבלום את הכיבוש המתפשט העלה למרכז הבמה את המיליציות המזוינות של הכנסיות האיסלמיות, הסונית והשיעית. אלה הן החמאס והג'יהאד האיסלמי. הראשונה מומנה על ידי המשפחה המלכותית של ערב הסעודית ומדינות נפט אחרות (ולאחרונה על ידי קטאר). השנייה פועלת בחסות ובמימון אייתולות איראן ושלוחותיהן במזרח התיכון.
המיליציות הללו הן חלק ממגמה עולמית שבה פורחים מיליציות וארגונים צבאיים "פרטיים" הנלחמים ברחבי העולם, לרוב בחסות ובמימון מדינות אבל לעתים גם נגד צבאות מדיניים.
פריחתם של הצבאות הפרטיים והמיליציות בעולם באה עם שקיעתה של המדינה הלאומית, דגם שהחל במהפכה הצרפתית ובצבאות העממיים שהתפתחו ממנה. מסגרת מדינית-לאומית זאת כבר אינה מתאימה לתהליך הצבר ההון הגלובלי הנוכחי.
וכאן נכנס התהליך העיקרי של הקפיטליזם העולמי כיום, שהוא המניע העיקרי של המלחמות המחזוריות במזרח התיכון: רווחי קבוצות ההון הדומיננטיות. מאמר זה מנסה להציג את המלחמה הנוכחית בפרספקטיבה אחרת, פרספקטיבה אותה התחלנו לתאר במאמרים ובספרים מאז סוף שנות השמונים של המאה העשרי
Capitalism, Money and Inequality in the World
Full text linkThere is little doubt that, in the last hundred years or so, progress has been made in lifting more people out of extreme poverty. Yet, considerable economic inequalities both within and between nations persists and, as recent work has shown, if the rate of return on capital surpasses the rate of growth, inherited wealth will grow faster than earned wealth. Together, these inequalities contribute to radically different life chances for people around the world. For some it means multiple mansions, private jets, hundred-foot yachts and access to life-saving technologies, while for a substantial portion of humanity it means a daily struggle just to survive or maintain a livelihood. However, why this radical inequality exists is not altogether clear and is much debated in the academic literature and popular press. Moreover, some view economic inequality as natural and beneficial since it is reasoned that the less well-off will want to emulate the wealthy and thus work harder to achieve their goals. However, is gross inequality rooted in human nature or is it the result of certain ways of organizing society and certain policy choices regarding the human economy?
While it cannot possibly canvass the enormous literature on capitalism, money and inequality, this chapter will suggest that it is the latter by considering the important relationship between capitalism and money to explain the persistence of economic inequality in our world. The chapter also asks what can be done to lessen global economic inequalities once we gain a deeper appreciation of the relationship between capitalism, money and inequality. I will argue that it is too often forgotten that, while economic growth over the last three centuries has lifted many people out of extreme poverty, that capitalism is primarily an economic, monetary and accounting system whose very aim is to generate income and wealth inequality, not level the economic playing field.
To explore this argument and examine potential solutions to lessening financial inequality, this chapter is divided into three main sections. In the first section, the chapter provides an explanation for the historical rise of capitalism, what constitutes capitalism as a specific politico–economic system and how economically unequal our world is today. In the second part of this chapter, a theoretical analysis of how we might consider the relationship between capitalism, money and inequality is developed. In the final section, the chapter explores what is to be done about economic inequality from both mainstream and radical perspectives and argues that there are indeed some plausible public policy initiatives that would work towards achieving objective 10 of the Sustainable Development Goals (SDGs).
Licensee MDPI, Basel, Switzerland. This article is an open access article distributed under the terms and conditions of the Creative Commons Attribution (CC BY) license (http://creativecommons.org/licenses/by/4.0/)
Interest Rates and Unemployment: An Underwhelming Relation
Full text linkFor the last few months, I’ve been studying the distributional effects of interest-rate hikes. There’s been no shortage of surprising results.
In this post, I’ll discuss an effect that is surprising because it’s underwhelming. Many economist claim that when interest rates rise, unemployment will increase. The idea is that higher rates make businesses tighten their belts, leading to less hiring and greater unemployment.
Looking at the evidence, I find that this claim is not particularly compelling
The Great Gatsby Curve Among America’s Über Rich
Full text linkEconomists are not known for their literary imaginations. Flip through any economics textbook and you’ll find a barrage of terms like the ‘Philips curve’ and the ‘Fisher effect’. The jargon is simple enough — empirical relations are usually named after the person who discovered them. But this convention is neither descriptive nor fun.
The exception to this vanilla naming practice is a pattern called the ‘Great Gatsby curve’.1 It’s named after F. Scott Fitzgerald’s famous book The Great Gatsby, which explores the roiling inequality and tumultuous class dynamics of the 1920s. The Great Gatsby curve is an empirical relation between social inequality and social mobility. As inequality rises, social mobility tends to decline.
In this post, we’ll look at the The Great Gatsby curve among America’s über rich. As it turns out, these folks are not immune from inequality. Nor are they immune from an ossifying social ladder. In other words, among America’s richest people, the Great Gatsby curve is alive and well
Blood and Oil in the Orient: A 2023 Update
No full textThe 2023 war between Hamas and Israel elicits many different explanations. As with previous regional hostilities, here too, the pundits and commentators have numerous overlapping processes to draw on – from the struggle between the Zionist and Palestinian national movements, to the deep hostility between the Rabbinate and Islamic churches, to the many conflicts between Israel and Arab/Muslim states, the contentions between the declining superpowers (United States and Russia) and their rising contenders (like China, Iran, Turkey), the rift between western and eastern cultures, and so on.
The experts also highlight the growing importance of local militias – from Jewish settler organizations, to ISIS, Hamas, Islamic Jihad, Hezbollah, the Houthi movement, the Wagner Group and Kadyrovites Chechens – groups that operate under different political, religious and criminal guises, with varying financing and support from local, governmental and international sources to proxy and/or challenge different states.
Our article does not deal with these specificities. Instead of focusing on the particular and unique, we concentrate on the general and universal. Concretely, we argue that the current war between Hamas and Israel shares an important common denominator with prior clashes in the region – namely, that it constitutes an energy conflict and that it correlates with the differential nature of capital accumulation. We coined these two terms in the late 1980s and have studied their underpinnings and implications for the Middle East and beyond ever since. Our purpose in this paper is to highlight our theoretical arguments, update some of our key empirical evidence and show how both the theory and findings apply to the current Hamas-Israel war
The Church of Economics: 'Capital and its Crisis', a Book by Shimshon Bichler and Jonathan Nitzan (כנסיית בתי הספר לכלכלה: בעקבות הספר 'ההון ושברו' מאת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן)
Full text linkFROM THE REVIEW:
שמשון ביכלר ויהונתן ניצן פרסמו באחרונה את ספרם "ההון ושברו" (פרדס, 2022, 602 עמ'), בו הם דנים במשותף בתהפוכות כלכליות ותיאורטיות עדכניות. הספר ראה אור כעשרים שנה לאחר שספרם "מרווחי מלחמה לדיווידנדים של שלום" הכה גלים בחוגים הביקורתיים בישראל.
בעשרים השנים האחרונות פרסמו ביכלר וניצן כמה ספרים ועשרות מאמרים באנגלית. בין השאר, ייסדו באוניברסיטת יורק בטורונטו אסכולה כלכלית חדשה, אשר עוררה דיונים סוערים בקרב כלכלנים ברחבי העולם. למרות ששורשי המחקר האמפירי של ביכלר וניצן נטועים בכלכלה הישראלית , בישראל דווקא לא שמעו על מחקרם. הספר החדש בעברית הוא אפוא קריאת חובה עבור כלכלנים ביקורתיים.
מדובר בספר מאתגר לקריאה. סגנון הכתיבה הציני ואף הלעגני של ביכלר וניצן לא מתחנף לקוראים. כדי להבין את הספר נדרשת מידה ניכרת של צניעות וסבלנות, וגם גישה נכונה – יש לקרוא אותו כרומן בלשי .הספר אינו מספק תשובה לתעלומה, אלא מלמד את מלאכת הבילוש. באמצעות 82 תרשימים המבטאים מחקר אמפירי בן עשורים, מזמין הספר את הקורא לפענח את נתוני הכלכלה ולהסיק מסקנות בעצמו.
מחציתו הראשונה של הספר היא ביקורת נוקבת על תיאוריות כלכליות קיימות. קריאת 300 העמודים הראשונים תבטיח לכל סטודנט לכלכלה בישראל ציון 100 בכל קורס מבוא (את המתמטיקה והסטטיסטיקה עליו ללמוד בכל זאת). זאת בתנאי שיצליח להתגבר על תחושת הקבס העולה כאשר מורדת המסיכה מפניה של הכלכלה הניאו-קלסית השמרנית. קוראים שמאליים ייהנו מאוד מהביקורת על הכלכלה השמרנית, אך גם להם צפויה הפתעה לא נעימה: הספר מפנה ביקורת גם כלפי הכלכלה המרקסיסטית, ומנסה להפריך ביסודיות את עיקריה. גם כאן משתמש הספר באותה דקדקנות מדעית, אך גם צינית ולעגנית, שבעזרתה הוא מבקר את הכלכלה הניאו-קלאסית.
חלקו השני של הספר מציג תיאוריה כלכלית מורכבת, הבנויה על כלכלה פוליטית מוסדית מבית מדרשו של תורסטין ובלן. נוסף לכך, שזורים בו ניתוחים מרקסיסטים של סוויזי, קלצקי, ברן ועוד רבים. התיאוריה נבנית בהדרגה בעזרת ניתוח כלכלי-פוליטי של נתונים אמפיריים. בדרך מוצעים כלים לניתוח ואף חיזוי מגמות כלכליות. ביכלר וניצן חוקרים את ההון ככוח. הם מנתחים את המבנה והתפקוד של תאגידי הענק, הממשלות וציבור המשקיעים העשירים. הספר חושף את האסטרטגיות של השחקנים הגדולים והחזקים ביותר בכלכלה העולמית – הם מתחרים זה בזה, אך גם משתפים פעולה; הם מייצרים ציות וכניעות בקרב הציבור הרחב, אך מוכנים להסתכן בהתרת הרסן כדי להתמודד עם משברים